החופש הגדול

כבר הרבה שנים אני מרגישה שהקיץ עובר לידי בלי לגעת בי. שיגרת העבודה לא באמת משתנה, את כל היום אני מבלה במשרד במזגן, ובגלל שאני לא חובבת ים הגדולה אז גם בקושי יצא לי להגיע לים. והאמת התגעגעתי.התגעגעתי לתחושת החופש הגדול, החום, הים, המנוחה והתחושה הנוסטלגית הזאת מהתיכון של להיות בחופש.

לפני שנה, בחופש הגדול, נוגה עוד היתה עם מטפלת, אני עבדתי והבטחתי לעצמי שכשנוגה תלך לגן אני לא אשים אותה בקייטנה אלא אקח חופש ואבלה איתה - כי גם לי מגיעה תחושה של קיץ. אז הנה אני, בחלד, וציפיתי לחופש הגדול ולזמן עם נוגה. והיתה לי פנטזיה אמורפית של התחושות והחוויות וכמה זמן נבלה יחד. בום. פנטזיה לחוד למציאות לחוד.

אני מודה שלא תכננתי שלל פעילויות מסודרות לפי ימים, המוח שלי כמו מסננת ואת מחר אני בקושי מצליחה לתכנן. אבל היתה לי תמונה בראש שנעשה המון דברים חדשים ונלך הרבה לים ולבריכה ונפגוש חברים. בפועל בינתיים עד שאני מצליחה לצאת מהבית לאטרקציה היומית מגיע הערב, האטרקציה מתקצרת מאוד ונוגה הולכת לישון מאוחר נורא. כך למשל ביום הראשון לחופש רציתי לנסוע לבקר את סבא וסבתא. תכננתי לצאת בבוקר, ובסוף מצאתי את עצמי מתמהמהת ודי פוחדת, בכל זאת אזעקות בבוקר באשקלון אומרות שבסיכוי גבוה למדי עוד באותו ערב יהיו גם באשדוד באיזור שבו הם גרים. אבל אחרי הצהריים נסענו כי נוגה קמה והתעקשה שהיא רוצה לנסוע לבקר. ביום השני של החופש אמא שלי באה לעזור וחשבתי שילכו לבריכה אבל נוגה הצטננה, לכן רק טיילנו בגינה. ביום השלישי של החופש חמותי באה לעזור, שיחקנו עם נוגה בבית והשנצ התעכב ואיתה גם הנסיעה ברכבת לאשדוד שהפכה לנסיעה לילית וכמובן ללא ים. הרגשתי כל הזמן שאני רודפת אחרי הזמן והתוכניות שיש לי בראש ולא נהנית ואז הבנתי - אני חייבת לשחרר את הפנטזיה הזאת של ימים מלאי פעילויות שבהם עוד יש לי גם זמן לעשות את הדברים שחשובים לי. זה לא מציאותי ואם יש יחידות סגולה שמצליחות אני מוכנה להוריד בפניהן את הכובע, אבל אני לא שם. נוגה בחופש - ואני רוצה להתרכז בלבלות את הזמן איתה ועם נטע, בנוכחות מלאה. ומתי שדברים יקרו הם יקרו וגם אם ״רק״ נשחק בבית אז סוף סוף יהיה לה זמן עם הצעצועים שלה אחרי שנה שלמה של גן. וכששיחררתי הצלחתי פתאום לראות ולהנות מכל מה שכבר הספקנו לעשות - שני ביקורים אצל סבא וסבתא שלי, קמפינג, נסיעה ברכבת, התחלנו לשחק במשחק זיכרון, בנינו פארק מלגו, וגם היה זמן עם הסבתות. מדהים איך שינוי של זוית הראיה יכול לעשות הבדל משמעותי בחוויה.

קמפינג

עושות אימון ספורט ביחד

נסיעה ברכבת

ים עם סבתא