כשהמציאות מכתיבה משהו - כדאי גם לדעת לזרום.
- ira cherkes
- 19 במאי 2019
- זמן קריאה 2 דקות
בפסח יצאנו לטייל כמשפחה בארץ. אני אוהבת לטייל כמשפחה גרעינית, עבורי זאת הזדמנות לחזק את הקשרים בנינו, לחזק ולבנות את הקשר בין הבנות, את הקשר שלנו איתן ובנינו כהורים. וביחוד אני אוהבת לטייל בישראל, להכיר אותה ולחבר את הבנות למדינה שלנו.
אז היה לנו טיול מושלם. נחנו. כן, כן - טיול קמפינג עם שתי בנות שבו ישנו כל לילה במקום אחר - ונחנו ונהנינו. זה מפתיע מאוד כי בטיול הקודם שלנו כמשפחה שהיה באיטליה - כמעט נפרדנו. הטיול באיטליה היה יפיפה אך היו בו הרבה רגעי משבר וכעס, ואפילו שצמחנו מהם, חזרנו עייפים. והנה פה - שנינו התפלאנו מהטיול שהיה מדהים לא רק בתמונות ובחוויות במבט לאחור אלא ברגע עצמו.
תהיתי מה היה שונה פה? והדבר היחיד שעלה לי הוא הזרימה. אני יכולה להעיד רק על עצמי - אני זרמתי עם מה שיש ושחררתי את התוכניות שהיו לי לטיול הזה. במקור תכננתי שביום ראשון נעשה את המסלול החדש שנפתח ביהודיה, ביום השני אולי נעשה חלק מהזויתן, נישן ליד נחל עמוד עם חברים וביום שלישי נעשה את נחל עמוד עליון, וברביעי את נחל עמוד תחתון. בחמישי נסע לכיוון נהריה ונעשה את נחל בצת עם חברים. תכנון מטורף לכל הדעות - ועם זאת זה בדיוק מה שרציתי שיקרה. אבל … ביום ראשון היתה סופה, ירד שלג בחרמון. הסופה המשיכה גם ביום שני בצהריים, זוג חברים לא יכל להצטרף ובעלה של חברה שלי עבד בחמישי שבו חשבתי לעשות את נחל בצת. בד"כ אני מתבאסת. מנסה להתאים איכשהו את התוכניות, בכל זאת לטייל יותר, לא לוותר, ממש נלחמת על זה. והפעם הבנתי שזה יעלה לי בהרבה עצבים שלי ושחררתי, בחרתי להתבאס קצת ולא לשגע את כל המשפחה לפי הגחמות שלי. החלטתי להקשיב למציאות - ואז … בראשון בשל הסופה פשוט נסענו לבקר את סבא וסבתא שלי, בשני תכננו להגיע לחרמון אבל האתר נסגר כי היה שלג, במקום זה הלכנו לראות את המפל הגמלא עם הפריחה המדהימה. עשינו קמפינג בנקודה יפה ומבודדת ברמת הגולן. בבוקר למחורת קמנו ונסענו לחרמון, ולמרות שסגרו אותו 10 רכבים לפנינו החלטנו לחכות ונכנסנו לראות שלג ולהתגלש במזחלות. אחר כך נסענו לישון אצל חברים ועשינו את נחל עמוד תחתון שהיו בו מים, כל סביבת הנחל פורחת והמסלול נוח לטיול. זה אגב הדבר היחיד שלא ויתרתי עליו כי המסלול הזה הוא הסיבה שבגללה נסענו בכלל לצפון. נסענו לאכזיב ונפגשנו עם חברה שלי בבית שלה, מה שהיה ההחלטה הטובה ביותר. אנחנו באנו לבקר אותם וכך בבית, בגינה, בלי מסלול לילדים היתה הזדמנות לשקוע במשחק ולנו הזדמנות אמיתית לדבר. חזרנו עייפים ומרוצים מאוד הביתה ובדיוק בזמן לארוחת חג שני.
המשפט שהכי מהדהד לי בראש מהטיול - הוא כשאריק בבוקר ראה את הבנות משחקות. נוגה התחילה ממש לשחק עם נטע ולשמור עליה. והוא אמר "את צודקת, זה באמת פרייסלס". והרי בשביל הקשר הזה אנחנו יוצאים לטייל כמשפחה - כדי לבנות הקשר בנינו ולא דווקא כדי להספיק יותר דברים.
תגובות