top of page

אירה צ'רקס-לבנשטיין

חזרתי לטפס

  • תמונת הסופר/ת: ira cherkes
    ira cherkes
  • 28 בנוב׳ 2018
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 23 בינו׳ 2019




ree
חזרתי לטפס - בטירול.


אחד הדברים שאני מקפידה לעשות פעם בשנה הוא לבנות חזון. לתכנן מה אני רוצה שיקרה השנה כדי לדעת לאן אני מכוונת. דבר כזה לוקח זמן – צריך מוזה, צריך להתכונן, לעצור, אבל בעיקר צריך לפנות לזה זמן ביומן. זמן לשבת, להתחבר למה שאני רוצה להשיג ולדייק לעצמי את מה שחשוב עבורי. זה מאפשר מוטיבציה ובחירה בהתאם למה שחשוב לי, זה נותן את הכח לעשות. אני נוהגת כבר כמה זמן ליצור חזון ויזואלי בנוסף לכתיבה במילים, תמונה שבמבט אחד או שתיים אוכל להזכר מה אני מאחלת לעצמי.


בזכות זה כיום אני יכולה להגיד שאני חוזרת לטפס – משתדלת לטפס פעם בשבוע, ושמחה גם לטפס בטבע. אבל זה לא היה פשוט. אחרי הלידה הראשונה לא באמת חזרתי לטפס, זה לא היה חשוב מספיק עבורי. לפני הלידה של נטע עשיתי חזון ואחד הדברים שרציתי זה לחזור לטפס. ואז נטע נולדה והעייפות הגיעה. כשהסבתות הציעו לשמור על הבנות כדי שנוכל להתאוורר הדבר הראשון שחשבתי עליו היה דייט בבית קפה, אולם אז הסתכלתי על תמונת החזון ועלה לי רעיון אחר – אפשר ללכת לטפס. זה הדייט המושלם עבורנו כי ככה הכרנו, כי שנינו רוצים לטפס יחד וכמובן עצם התחביב המשותף מחזק את הזוגיות.

כשהיינו בחופשה באיטליה הלכנו עם חברים למצוק ולמען האמת הדבר האחרון שהתחשק לי זה לטפס אחרי שהייתי עם הבנות. אחר הצהריים הבנות נרדמו והיתה לי הזדמנות לישון איתן באוויר הצח או לעשות החלפה עם אריק ולקום לטפס. התחשק לי לנוח אבל שוב נזכרתי בחזון שלי והבנתי שלפחות כדי לצאת ידי חובה ולממש את התמונה בחזון אני צריכה לנסות לעלות מסלול אחד. בסוף טיפסתי שלושה מסלולים יפים, בדיוק מהסוג האהוב עלי. דבר דומה קרה כאשר יצאנו לטבע לטפס בארץ. אני הגעתי במטרה לנשום אוויר ולא להשתגע בבית. הכרזתי שאני לא מטפסת ונשכבתי על מזרון השטח. אבל שוב נזכרתי בחזון וקמתי, לפחות מסלול אחד. היתה לי האפשרות לבחור הין טופ-רופ או הובלה כאשר ההובלה הרבה יותר מסובכת בעיני מנטאלית ופיזית, אבל שוב – בתמונה בחזון בבירור יש תמונות שלי מובילה, אז אין פה באמת דילמה אם אני רוצה להתקרב אל החזון אני צריכה לעשות את המאמץ הקטן. והנה הובלתי ועליתי למעלה אחרי 4 שנים בהן לא הובלתי אף מסלול.


בכל הדוגמאות הללו ההבדל ברצון שלי בין המצב הנוח והמצב הרצוי לא היה תהומי. כאן בא לידי ביטוי כוחו של החזון - דווקא במצבים שבהם ההבדל ברצון שלי לשני המצבים הוא לא תהומי, ואני יכולה בקלות לעשות עוד קצת כדי להתקרב למטרות שלי, דווקא שם תמונת החזון עוזרת לי לבחור את הבחירה הנכונה עבורי. כל הצלחה קטנה כזאת מדרבנת עוד ועוד להמשיך ולהתקדם. היא נותנת מוטיבציה ותחושבת הצלחה ומסוגלות. כיום אפשר להגיד שאני מטפסת פעם בשבוע. זה מעט אבל אני מחוייבת לזה ובוחרת בזה.



ree
המצוק בטירול. אפשר לקנא

ree
אריק שומר על שתי בנות ישנות


ree
מטפסת גם בארץ. והכי מקסים זה שקסדת הילד המבצבצת היא של נוגה שמטפסת ליד

ree
וזאת תמונת ההשראה מהחזון. לפני 5 שנים פחות או יותר


תגובות


bottom of page