החזרה הביתה עם ילדה שניה

החזרה עם נטע הביתה היתה רחוקה ממה שדמיינתי וציפיתי. דמיינתי שאני אבוא להורים, ואני אחבק את נוגה הבכורה ואקשיב לכל הסיפורים שלה מהיומיים שבהם אני הייתי בבית החולים. רציתי לתת לה את כל תשומת הלב ושרק כשתבקש לראות את אחותה אציג לה אותה.

בפועל נוגה חלתה יום אחרי הלידה עם חום של 39 שלא ירד יומיים והרופא המליץ להפריד בין נטע ונוגה לפחות בחדרים כדי שנטע לא תדבק, ובכלל עדיף בבתים. וכך יצא שבחרתי להשאיר את נוגה אצל הסבים לעוד יומיים ושלחתי אליה את אריק, כדי שאחד ההורים יהיה איתה. כשהם חזרו הביתה נוגה עדיין השתעלה והיתה מצוננת ולכן לא יכלה להתקרב לנטע. גם אריק נדבק עם חום, ולכן נוצרה חלוקה ברורה. אני מטפלת בנטע ואריק עם נוגה. מדי פעם כמובן שהיה לי זמן עם נוגה אבל ברגע שנטע היתה מתעוררת הייתי בלעדית עם נטע. בנוסף, אמא שלי נדבקה מנוגה וחמותי לא מרגישה בנוח לטפל בתינוקות קטנים. וכך, נטע היתה בטיפול בלעדי שלי במשך שבועיים וחצי. ואז גם אני נדבקתי. הוירוס היה חזק והפיל אותי ולא היה לי כח לעשות דבר מעבר למינימום של להניק את נטע ולהחליף לה חיתולים .ועדיין השתדלתי רק אני לטפל בנטע כך שאם תדבק זה יהיה הוירוס שלי ויהיו לה כבר נוגדנים.

שלוש וחצי שבועות כמעט ולא הייתי עם נוגה. למען האמת עד לכתיבת שורות אלו, כמעט חודש לאחר הלידה - לא היה לי זמן אחת על אחת איתה. לא היה לי זמן עם בכורתי, שהיינו המון יחד - 3 ערבים בשבוע מארבע וחצי ועד שהיתה נרדמת איתי ועוד סופי שבוע מלאים. על כל דבר אני הייתי המענה שלה ופתאום כבר לא. ואני מתגעגעת.

נוגה מצידה מתלהבת מאחותה הקטנה, היא רוצה לשחק איתה, היא שמחה, היא קיבלה אותה למשפחה. מצד שני היא יותר כועסת עלי, היא רגישה יותר ובוכה יותר בקלות. זה הגיוני ומקובל. אבל היא גם חולה יותר, בעת כתיבת שורות אלו הסבתא הודיעה שיש לה דלקת עיניים. ואני לא יכולה להגיד שהבכי המרובה והמרחק ממני לא עושים את שלהם. ואני? אני בעיקר מתגעגעת לילדה שלי.מאוד מתגעגעת.

שלוש שבועות היה לי קשה להתחבר לנטע. ראיתי בה גורם מפריע לקשר שלי עם נוגה. כעסתי כשהיתה מתעוררת כי הייתי עייפה ורציתי לעשות דברים. גם להיות עם נוגה וגם זמן לעצמי. רק עכשיו אחרי 4 שבועות כשקצת חזרתי לבלות זמן עם נוגה, כשאריק לוקח את נטע, בעצם כשנשארתי לבד עם שתיהן למרות הקושי התחלתי להתאהב בה. מעדיפה לפרפר ולקרוס עם שתיהן מאשר שיעזרו לי ויקחו את נוגה כי אני מתגעגעת אליה ולקשר שלי איתה.